שן כלואה – תופעה נפוצה: סיבות, סימנים ודרכי טיפול
מהי שן כלואה?
שן כלואה היא שן שאינה מצליחה לבקוע באופן מלא דרך רקמת החניכיים ונשארת כלואה בתוך הלסת. מצב זה יכול להתרחש הן בילדות, בשלב בקיעת שיני החלב, והן בבגרות, במהלך בקיעת השיניים הקבועות.
מדוע שיניים נותרות כלואות?
- צפיפות בלסת: לעיתים קרובות הלסת קטנה מכדי להכיל את כל השיניים, במיוחד באזור האחורי שבו שיני הבינה צפויות לבקוע.
- מנח שגוי של השן: זווית או כיוון לא נכונים בהתפתחות השן עשויים לגרום לכליאה מלאה או חלקית.
- גורמים גנטיים:- שיניים עודפות שנשארות כלואות בלסת.
- היעדר שיניים מסוימות, לדוגמה, עלול להשפיע על מסלול הבקיעה של שיניים אחרות.
 
- שיני בינה: הן השיניים בעלות הסבירות הגבוהה ביותר להישאר כלואות, בשל מיקום אחורי בלסת וצפיפות גבוהה.
מהם הסימנים לשיניים כלואות?
- לעיתים אין תסמינים ברורים, מלבד היעדר השן בפה. צילום רנטגן יכול לגלות את השן הכלואה.
- במקרים אחרים, ייתכנו:- רגישות או כאב באזור החניכיים.
- נפיחות, דלקת או קושי בפתיחת הפה.
- ריח רע מהפה, בעיקר אם השן בקעה חלקית.
 
מהם הסיבוכים האפשריים?
- דלקת חניכיים מקומית סביב שן שבקעה חלקית (pericoronitis).
- הצטברות רובד או שאריות מזון במקום שקשה לנקותו.
- פגיעה בשיניים סמוכות או שינוי במבנה הסגר של הלסת.
- במקרים חמורים, זיהום נרחב ודלקות.
כיצד מטפלים בשיניים כלואות?
- מעקב שגרתי:- כאשר השן אינה גורמת לתסמינים, רופא השיניים עשוי להמליץ על מעקב בלבד כדי לוודא שאין נזק לשיניים סמוכות.
 
- טיפול בדלקת:- שימוש בשטיפות פה אנטיספטיות, תרופות נגד כאבים ולעיתים אנטיביוטיקה.
 
- עקירת השן:- שיטת טיפול נפוצה לשיני בינה כלואות. במקרים רבים מבוצעת עקירה מניעתית גם בהיעדר תסמינים, כדי למנוע סיבוכים עתידיים.
 
- טיפולים אורתודונטיים:- כאשר מדובר בשיניים אחרות (כגון ניבים), ניתן להשתמש ביישור שיניים להרחבת הלסת או למשיכת השן ממקומה הכלוא.
- טיפול זה כולל לעיתים חשיפה כירורגית ומשיכה הדרגתית של השן לקשת השיניים.
 
מסקנה
שיניים כלואות דורשות אבחון מקצועי וטיפול מותאם אישית בהתאם לסוג השן, מיקום הכליאה והתסמינים. טיפול מוקדם ומדויק עשוי למנוע סיבוכים ולשפר את תפקוד מערכת השיניים והלסת.
 
													