שיני הבינה הן הטוחנות השלישיות הממוקמות בחלקו האחורי של הפה, אחרי הטוחנת הראשונה והשנייה. הטוחנת הראשונה בוקעת סביב גיל 6, הטוחנת השנייה בוקעת סביב גיל 12, ואילו שיני הבינה (הטוחנת השלישית) בוקעות בסוף שנות העשרה או שנות העשרים המוקדמות (בד"כ בין הגילאים 17-25). עיתוי בקיעת שיניי הבינה משתנה מאדם לאדם.
החשיבות ההיסטורית של שיני הבינה
בעבר, שיני הבינה מילאו תפקיד משמעותי בלעיסת מזון קשה וגס. עם זאת, עם התפתחות התזונה והשינויים האבולוציוניים, שיניים אלו הפכו לשריד אבולוציוני שאינו חיוני לתפקוד היומיומי. כיום, כ-20% מהאוכלוסייה נולדים עם חוסר מולד של שן בינה אחת או יותר.
מקור השם "שיני בינה"
הכינוי "שיני בינה" נובע מהתקופה שבה הן בוקעות, בסוף גיל הנעורים ובתחילת שנות העשרים, תקופה שמסומנת בתרבויות רבות כזמן של צבירת חכמה ובגרות.
תפקוד בעייתי של שיני הבינה
למרות שחלק משיני הבינה בוקעות בצורה תקינה ומצטרפות למערכת הלעיסה, במקרים רבים הן גורמות לבעיות. בעיות אלו עשויות לדרוש טיפול, ולעיתים אף עקירה של השיניים.
בעיות נפוצות:
- קושי בצחצוח וניקוי – מיקום שיני הבינה מקשה על שמירה על היגיינה אורלית, מה שמוביל לעששת ודלקות חניכיים.
- שיניים כלואות – במקרים מסוימים, שיני הבינה אינן מצליחות לבקוע בגלל חוסר מקום בלסת ונשארות כלואות. מצב זה עלול לגרום לכאבים ולבעיות נוספות.
- בקיעה חלקית – שן בינה שאינה בוקעת במלואה עלולה להישאר מכוסה בחלקה על ידי חניכיים, מה שיוצר כיס חניכיים ומגביר את הסיכון לדלקות.
- פגיעה בשיניים סמוכות – שן בינה שצומחת בכיוון שגוי עלולה ללחוץ על הטוחנת השנייה ולגרום לנזק בשורש השן.
סימנים לדלקת הקשורה לשיני הבינה:
- אדמומיות ונפיחות סביב השן
- כאבים ורגישות בחניכיים
- נפיחות בפנים
- הפרשה מוגלתית
- קושי בפתיחת הפה
- רגישות ונפיחות בבלוטות הלימפה
- ריח רע מהפה
- חום
טיפול בשיני הבינה
כאשר מתפתחת דלקת, חשוב לנקות היטב את האזור ולשטוף אותו בחומרים אנטיספטיים (בהנחיית רופא). במקרים מסוימים, נדרש טיפול אנטיביוטי. לעיתים קרובות, רופא השיניים ימליץ על עקירת שיני הבינה, במיוחד אם מתרחשות דלקות חוזרות (פריקורוניטיס) או אם יש סיכון לנזק עתידי.
עקירת שיני בינה
עקירת שיני בינה היא הליך שכיח שמתבצע על ידי רופא שיניים או כירורג פה ולסת, בהתאם למורכבות המקרה. במקרים של יישור שיניים, עשויה להתבצע עקירה מניעתית של שיני הבינה כדי לייעל את התהליך ולהבטיח תוצאה מיטבית.
הוראות לאחר עקירה
לאחר העקירה, חשוב להקפיד על הוראות הטיפול של רופא השיניים, הכוללות:
- נטילת תרופות לשיכוך כאבים
- שמירה על היגיינת פה
- אכילת מזון רך
- הימנעות מפעילות גופנית מאומצת למשך מספר ימים
לסיכום, למרות ששיני הבינה עשויות לתרום לתפקוד הלעיסה, במקרים רבים הן גורמות לבעיות הדורשות טיפול מקצועי. התייעצות עם רופא שיניים וביצוע מעקב מתאים יכולים למנוע סיבוכים ולשפר את איכות החיים.
גומיות אורתודונטיות הן גומיות אלסטיות קטנות שמשמשות כחלק מטיפול יישור שיניים. תפקידן העיקרי הוא להזיז שיניים ולסייע בתיקון בעיות מנשך, כך שהן מסייעות להשגת התאמה טובה יותר בין הלסת העליונה לתחתונה.
הגומיות האורתודונטיות משמשות במצבים שבהם יש צורך לתקן את המנשך או להזיז שיניים ממקום למקום. הן מתחברות לשיניים או למכשור אורתודונטי (כמו סמכים או פלטות שקופות) ומפעילות כוח שמניע את השיניים בצורה הדרגתית למיקום הרצוי. השימוש בגומיות נעשה במגוון אופנים, בהתאם לסוג הבעיה שצריך לתקן.
הסוגים השכיחים ביותר של הגומיות הם:
- גומיות בין הלסתות – הגומיות הנפוצות ביותר בטיפול אורתודונטי, המיועדות לתיקון בעיות מנשך, כמו שיניים עליונות בולטות או מנשך הפוך קדמי. הגומיות מחוברות בין הלסת העליונה לתחתונה ומפעילות כוח שמסייע לתקן את יחסי הלסתות.
- גומיות בלסת אחת – משמשות להזזת שיניים בודדות בתוך קשת שיניים אחת.
- גומיות במנחים שונים – כמו צלבי, אנכיים או משולשים, המיועדות לתקן בעיות סגר מורכבות, כגון מנשך הפוך אחורי או מנשך פתוח.
- גומיות בין השיניים למכשור עזר – במקרים בהם יש צורך להזיז שיניים או לייצב את תנועתן, ניתן להשתמש בגומיות שמחוברות לשיניים ולשתלים אורתודונטים.
בכל אחד מהמקרים הללו, האורתודונט מתכנן את מיקום הגומיות כדי להשיג את התנועה הרצויה. בהתאם לכך, יש לבחור נקודות אחיזה מתאימות על השיניים או על המכשור האורתודנטי.
במקרה של טיפול באמצעות סמכים (קוביות), הגומיות מחוברות דרך ווים שממוקמים על הסמכים או על קשת המתכת המחוברת אליהם. בטיפול עם פלטות שקופות (כמו אינויזליין), הגומיות מחוברות דרך ווים או כפתורים שממוקמים על השיניים או על הפלטות, תלוי בתכנון של האורתודונט.
הגומיות מגיעות בגדלים שונים, עם קוטר ועובי שונים, וכל אחת מהן מפעילה כוח אחר. במהלך הטיפול עשוי האורתודונט להמליץ על שימוש בגומיות שונות בשלבים שונים של הטיפול.
הוראות שימוש והקפדה על העקביות הן קריטיות להצלחת הטיפול. יש להקפיד להרכיב את הגומיות בהתאם להנחיות האורתודונט, לשנות אותן לפי הצורך ולהחזירן לפה בעת הצורך (למשל, אחרי אוכל או צחצוח שיניים). הגומיות יימסרו בדרך כלל לכל היום, ויש להחליף אותן כל 24 שעות. חשוב להקפיד על שעות השימוש, שכן חוסר עקביות עשוי להאט את ההתקדמות ולמנוע תיקון מלא של הבעיה.
מומלץ לעקוב אחרי ההוראות בקפדנות ולהגיע לפגישות מעקב כדי לוודא שהטיפול מתקדם כראוי ושהגומיות מתפקדות באופן האופטימלי.
